מערכות אגירת אנרגיה, ובמיוחד אגירת חשמל, מהוות גורם מפתח חיובי בהתמודדות עם משבר האקלים. ראשית, הן מאפשרות שילוב נרחב ויעיל יותר של אנרגיות מתחדשות כמו שמש ורוח, שהן בלתי רציפות בטבען. על ידי אגירת עודפי ייצור מאנרגיות אלו בשעות שיא, ניתן לשחרר את האנרגיה האגורה כאשר הייצור נמוך, ובכך לצמצם את הצורך בהפעלת תחנות כוח מבוססות דלקים פוסיליים. הפחתה זו בשימוש בדלקים מזהמים מובילה ישירות לירידה משמעותית בפליטת גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני.
בנוסף, מערכות אגירה משפרות את יציבות רשת החשמל ומפחיתות את הצורך בתחנות "פיק" יקרות ומזהמות, שמופעלות רק בזמני עומס קצרים. בכך, הן תורמות לייעול כללי של מערכת ייצור החשמל והפחתת הפסדים.
בסופו של דבר, מערכות אגירה מקדמות כלכלה דלת פחמן, משפרות את איכות האוויר ומסייעות לבניית עתיד אנרגטי בר-קיימא.